טאינו ׁ(Taino) – השבט שנכחד אבל לא נשכח

בני שבט הטאינו (בשפת השבט משמעות המילה היא "טוב" או "אצילי") הם התושבים הילידיים של איי הבהאמס והאיים האנטיליים וביניהם גם האי היספניולה עליו שוכנות 2 מדינות, האיטי והרפובליקה הדומיניקנית. אנתרופולוגים משערים שמוצאם של אנשי השבט הוא משני מקומות עיקריים. העאמר-אינדיאנים (Amer-Indians) שהגיעו מאמריקה המרכזית (כנראה מיוקטן ובליז) וה-Arawakan Indians – שהגיעו מדרום אמריקה במאה השביעית, בעיקר מעמק ה-Orinocco שבוונצואלה.

החיים והמוות של אנשי הטאינו

הטאינו התגוררו בבתים בצורת חרוט שנקראים Bohios שהכילו כ-15 משפחות של אנשי השבט (כ-100 איש). אנשי השבט נחלקו לקהילות מטריאליסטיות שבהם חיי החברה והדת היו קשורים זה בזה. כל קהילה התגוררה בכפר (Yucayeque) וכללה שלושה מעמדות:

• Naborias – אנשי מעמד הפועלים.
• Nitainos – האצילים.
• Cacique – המנהיג ששימש מעין צ'יף ושנבחר ע"י נשות השבט. המנהיג התגורר במרכז השבט בבקתה בשם Caneyes והורשה לשאת מספר נשים.

חלק ניכר מחיי אנשי הטאינו הוקדש למציאת מזון והם היו מיומנים בציד, שיט ובדייג באמצעות רשתות. לשם כך הם פיתחו מומחיות הן בייצור של כלי שיט (בעיקר קאנו) ובניווט. התזונה של אנשי השבט באזורי החוף התבססה על בשר ודגים, בעיקר בעלי חיים קטנים שחיו בקרבתם כמו מכרסמים, לטאות, צבים, ציפורים וכו'.

כאשר אלו לא היו בשפע (למשל באזורים היבשתיים יותר) – אנשי השבט ביססו את פרנסתם על חקלאות, בעיקר גידולי שדה שונים שנשתלו בתלוליות אדמה: תפוחי אדמה למיניהם, תירס, שעועית, פלפלים, בוטנים וכו'.

אנשי השבט האמינו באלים מרובים (Zemis) ובחיים שלאחר המוות שתלויים במעשיהם על פני האדמה, כלומר אנשים טובים עוברים לאחר מותם לגן עדן והרעים לגיהינום. הצ'יף הוא זה שחיבר את שני העולמות: עולם החיים לעולם המתים. הטאינו האמינו שהקשר עם העולם הבא מאפשר לרפא את החולים, לחזות את העתיד, להבטיח את פוריות היבולים ולפתור בעיות שונות.

מזכרות טאינואיות אמיתיות ניתן לרכוש כאן

התרבות, האמנות ויישוב הסכסוכים של הטאינו

הטאינו נחשבו לאמנים מוכשרים ויצרו כלי חרס, ארגו חגורות וסלים וכן ביצעו גילופים שונים של עצים ואבנים בהשראה דתית. בנוסף, הם יצרו תכשיטים מזהב ומוצרי טקסטיל מורכבים ועשו שימוש בריקוד, מוזיקה, פיסול ושירה כדרך להביע את עצמם. עם זאת, לרוב האמנות שיצרו הטאינו הייתה כוונה פרקטית ולא בהכרח יצירתית.

התרבות של הטאינו הייתה מבוססת על שוויון ללא הבדלי מעמדות, אך הבגדים (ובעיקר היעדרם) שימשו כאמצעי לזיהוי המעמד החברתי של אדם מסוים בתוך השבט. הגברים לבשו לבוש חלציים שנקרא Nagua, הנשים הרווקות הסתובבו ערומות והנשים הנשואות כיסו את ערוותן בסינרים מכותנה או מעלי דקל (אורך העלים סימן את מעמדן בשבט).

כולם התהדרו בתכשיטים כמו עגילים, נזמים ושרשראות, אך רק אלו שנחשבו לבעלי כוח ומעמד מסוים (לרוב המנהיגים) הורשו ליצור קשר עם המתים – לרוב בעזרת חומרי הזיה, שירים מסורתיים, לחם קדוש ותחפושות שהכניסו אותן לטראנס.

למרות השוויון הבסיסי גם בקרב אנשי הטאינו התגלעו באופן טבעי מחלוקות. את הסכסוכים האלה הם פתרו באמצעות משחק כדורגל ברחבה הציבורית שנקראה Batey. משחק זה כלל כדור גומי בשם Batu ו-12 שחקנים מכל צד שניסה להבקיע שערים באמצעות הרגליים, הירכיים, הרגליים או הכתפיים. הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה שערים ניצחה בוויכוח.

הטאינו ברפובליקה הדומיניקנית

אויביהם המרים של אנשי הטאינו במקום מושבם היו אנשי שבט הקאריב – מה שהביא לדחיקתם של הטאינו צפונה לכיוון הרפובליקה הדומיניקנית במהלך המאה ה-15. כאשר הגיע כריסטופר קולומבוס לאי היספינולה היו בו 5 קהילות של אנשי טאינו, בסך הכל כ-400,000 איש.

אנשי השבט סבלו מדיכוי של השלטון הספרדי (הרעבה ועבודות כפייה שונות), נחשפו למחלות ותרבותם דעכה הודות לנישואי תערובת – מה שהביא לצמצום דרמטי במספרם ל-60,000 בשנת 1508 ולעשרות בודדות ב-1535. החל מהמאה ה-16 לא נותרו טאינוס ברפובליקה הדומיניקנית.

עם זאת, המורשת של אנשי הטאינו ברפובליקה הדומיניקנית לא אבדה והיא חלק מהתרבות המקומית. למשל, מקורן של מילים רבות הוא בשפת הטאינו. לדוגמה,

• Tabako – טבק
• Juracan – אל הסופות של אנשי הטאינו שביטא את כוחו באמצעות הוריקן
• Batata – בטטה
• Kanowa – קאנו
• Barbakoa – ברביקיו

ציורי קיר ופטרוגליפים (תחריטים) שיצרו אנשי הטאינו

מערת הפלאים בלה רומנה

במערה זו ניתן לצפות ב-472 ציורים וב-10 פטרוגליפים שנעשו ע"י הטאינו. אחת האטרקציות במערה היא הפאנל הגדול (The Great Panel) – ציור קיר המציג טקס לוויה מסורתי של אנשי השבט.

מערות Piedras Letradas בקונסטנסה.

מערות אלו כוללות ציורי קיר ותחריטים שמתארים חיות ודמויות אנושיות, אך כדי ליהנות מהם באמת (ההגעה כרוכה בנסיעה על דרך עפר) מומלץ להצטייד ברכב שכור מסוג 4X4.

מערת הנטיפים Fun Fun בלה רומנה

במערה זו ניתן לצפות בתחריטי סלע. אלו נחרטו על זקיפים בקדמת המערה ע"י אנשי הטאינו.

מוזיאונים

מוזיאון Centro León בסנטיאגו

במוזיאון זה ניתן להכיר את המורשת התרבותית וההיסטורית של אנשי השבט.

ליצירת קשר

• כתובת – Av. 27 de Febrero No. 146 Villa Progreso, Santiago de los Caballeros
• טלפון -5822315 -809
• דואר אלקטרוני- centroleon@centroleon.org.do
• אתר אינטרנט

הפארק התת-ימי לה קלאטה (La caleta) בחוף חואן דוליו

הפארק כולל מוזיאון אתנולוגי-ארכיאולוגי עם חפצים של אנשי הטאינו.

מוזיאון הטאינו בסמאנה

המוזיאון נמצא במחוז ששימש כבירת אנשי השבט והוא כולל תערוכות עם דמויות בגודל טבעי של אנשי השבט. המוזיאון מספר את ההיסטוריה של שבט הטאינו, בעיקר את מפגשם הפטאלי עם הכובשים הספרדיים באמצעות סיור שנמשך כשעה.

ליצירת קשר

• כתובת – Autopista Nagua-Samaná
• טלפון – 809-7291514

להרגיש כמו טאינו אמיתי

בפארק המים MANATÍ בפונטה קאנה ניתן ליהנות כמו טאינוס. הפארק מעוצב באופן שמשחזר במדויק כפר של אנשי השבט והוא הוא כולל 150 מינים שונים של צמחים ובעלי חיים מקומיים. במקום נערכים מופעים שונים 9 פעמים ביום והא משמש בסיס מצוין לטיולים רגליים בטבע.

מזכרות טאינואיות אמיתיות ניתן לרכוש כאן

לפני שאתם סוגרים מסלול…

תרבותם הייחודית של בני הטאינו היום מונצחת באיזור. חלק מהכפרים של אנשי השבט זכו לשחזור ולשימור והפסטיבלים אל השבט נחגגים ברחבי האי. וכמובן – ברפובליקה הדומיניקנית יש עשרות אתרי זיכרון ומורשת שעושים כבוד לאנשי השבט ולכם נשאר פשוט למצוא אותם בביקור הבא שלכם במדינה הקאריבית היפה הזו.